האנטומיה של מערכת השתן הנשית, בהשוואה לגברית

היא האשמה המרכזית כשבודקים, מדוע נשים נוטות לדלקות בדרכי השתן, הרבה יותר מגברים. למזלינו, אפשר למנוע את זה.
דלקות בדרכי השתן הן מטרידות, כואבות ולצערנו, גם מאוד נפוצות. למעשה, מדובר בזיהום הנפוץ ביותר בעולם, בעיקר בקרב נשים. נשים נוטות ללקות בדלקות בדרכי השתן, הרבה יותר מגברים כאשר ההבדל ניכר כבר לאחר השנה הראשונה של החיים. מדוע זה ככה? ובכן, ניתן להאשים בעיקר את האנטומיה שלנו.

הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה

כמחצית מהנשים יחוו לפחות דלקת אחת בדרכי השתן במהלך חייהן כאשר הסיכון הגבוה ביותר ללקות בדלקת הוא בין הגילאים 16-35. ואם כבר מדברים על מספרים, אז הסיכון לדלקת גדול פי 3-4 אצל נשים לעומת גברים באופן כללי, אך מגיע עד לפי 35 בקרב נשים בגילאי הפוריות. מבחינת אחוזים, מעל ל- 80% מהדלקות בדרכי השתן, מאובחנות בקרב נשים לעומת 20% בלבד בקרב גברים.

למה דווקא נשים?

הסיבה לכך שדלקות בדרכי השתן מאובחנות בעיקר בקרב נשים, נעוצה בעיקר באנטומיה הנשית. מערכת השתן מורכבת מארבעה חלקים: הכליות, הנפרון, שלפוחית השתן והשופכה, כאשר ברובה, מדובר במערכת אשר זהה כמעט לחלוטין בין נשים וגברים, עם הבדל אחד קטן אך משמעותי והוא אורך השופכה. המשמעות היא שהחיידקים אשר גורמים לדלקת, אינם נדרשים ל"טיול" ארוך מדי בדרכם אל שלפוחית השתן, וזהו בעצם כל ההבדל הגדול. זה אולי לא נשמע הבדל משמעותי מדי, אך אי אפשר להתעלם מהמספרים. בנוסף להבדל האנטומי, קיימים גם הבדלים הורמונליים בין נשים לגברים, כאשר תקופות של שינויים הורמונלים, כמו לדוגמה לפני הווסת או בזמן הריון, גם הם מהווים גורמי סיכון להתפתחות של דלקת בדרכי השתן, שכן המערכת החיסונית שלנו נחלשת משמעותית בתקופות אלו.

אישה מחכה בשירותים

לא רק האנטומיה אשמה

גורמי סיכון נוספים אשר מייחדים נשים לעומת גברים הם השימוש בדיאפרגמות. דיאפרגמות מכילות קוטלי זרע אשר מסוגלים לקטול גם את החיידקים הטובים אשר נמצאים בקרבת מערכת השתן ומגנים עליה. בנוסף, מחקרים מראים כי נשים פעילות מינית, נוטות יותר לדלקות בדרכי השתן, כמו גם נשים אשר צורכות תזונה לא מאוזנת, נוטלות אנטיביוטיקה ואפילו נשים אשר מייצרות פחות אסטרוגן באופן טבעי.

דרכי מניעה

דלקות בדרכי השתן, קשורות באופן ישיר באורחות חיים ובהרגלים "לא טובים". לכן, הקפדה על כמה כללי ברזל, תוכל לעזור לנו למנוע את הדלקת הבאה וגם את זו שאחריה. העיקרון הוא פשוט: למנוע מהחיידקים להגיע אל שלפוחית השתן. את אורך השופכה לא ניתן לשנות, אבל להקפיד על היגיינה לאחר עשיית צרכים, קיום יחסי מין או כל פעולה אחרת שחושפת אותנו לחיידקים, כדאי ומומלץ מאוד ליישם. בנוסף, נטילה יומית של פרוביוטיקה, תגן על החיידקים הטובים שבמערכת השתן שלנו, תימנע מהתפשטות פטריית הקנדידה אשר אף היא גורמת לדלקות, וגם תגן על הגוף שלנו בזמן נטילת אנטיביוטיקה או בזמנים בהם המערכת החיסונית שלנו נחלשת באופן טבעי.