רוקדים על עמודים: ראיון אישי עם דפני ראסולי

כל מה שרצית לדעת על פול דנסינג, ולא העזת לשאול

ספורט, אקרובטיקה, העצמה נשית וגם, ריקוד שעד לפני מספר שנים, היה עטוי סטיגמה מפוקפקת. ראיון עם דפני, מדריכת פול דנסינג מוסמכת.

עד לפני מספר שנים, נדמה היה כי פול דנסניג, הוא סגנון ריקוד מפוקפק ועטוי סטיגמה. היום כבר קיים איגוד בינלאומי לפול דנסינג, כמעט ולא ניתן למצוא חדר כושר אשר אינו מציע ריקוד על עמוד כחלק מתוכניית החוגים שלו, וסטודיוס המתמחים בריקוד, פזורים בכל רחבי הארץ. "חוגים אפשר למצוא היום כמעט בכל מקום בארץ, וכמעט בכל חדר כושר. אבל אם מישהי רוצה להתקדם מעבר לרמה הבסיסית, יש לזה תחרויות בכל הארץ, ממש בצורה מאוגדת, עם תאגיד בינלאומי"- מספרת לנו דפני, שהיא פיסיותרפיסטית מוסמכת וגם מדריכת פול דנסינג מקצועית.

איך הגעת לפול דנסינג?

חברה שלי ששמעה על פול דנסינג מחברות שלה, לקחה אותי לשיעור נסיון ומיד התאהבתי. אז היה רק מקום אחד בירושלים שהעביר את החוג הזה, אז זה הרגיש ממש בשושו. יש משהו בריקוד הזה שאי אפשר למצוא בשום ענף ספורט אחר. זה גם ריקוד, גם אקרובטיקה, גם ספורט וגם אומנות. ישר אחרי השיעור הראשון, הבנתי שמצאתי את מה שתמיד חיפשתי, יש בזה משהו ממכר, בריקוד על עמוד.

צולם על ידי: Zaki Qutteineh

קורה שפוחדים לגשת לזה בהתחלה בגלל הסטיגמה?

פעם היה יותר, כשאני התחלתי לפני ארבע וחצי שנים, זה היה משהו שעושים כזה בשושו, ולא מדברים על זה. אני למשל הייתי אומרת לאנשים שאני מתעמלת קרקע. אבל לפני שנתיים בערך זה התחיל להפוך לממש מיינסטרים בארץ ועכשיו זה כבר ממש פופולרי. אני חושבת שממש כל בחורה שנייה כבר שמעה על זה, או ניסתה או עושה. היום את יכולה למצוא פול דנסינג בהמון חדרי כושר וסטודיוס שמשלבים סוגים שונים של ריקוד. אצלינו בסטודיו למשל יש גם מחול ואקרובטיקה אווירית. זה תחום שעבר ממש מהפכה בשנים האחרונות.

הייתי חושבת שמבוגרות עדיין נאחזות בסטיגמה יותר לעומת צעירות, היית אומרת שזה תחום רק לצעירות?

ממש לא. יש לנו אנשים בסטודיו במגוון גילאים. הרוב אמנם זה בנות צעירות בשנות העשרים, אבל יש לנו גם בנות 17-18, נשים אחרי לידות, אימהות צעירות, נשים בנות ארבעים וגם נשים שיש להן ילדות בנות עשרים ולפעמים הן אפילו באות יחד. ויש גם בנים כמובן, פחות אבל יש בנים שאוהבים את זה וטובים בזה לא פחות מבנות. אבל שוב פעם, זה כבר לא איזה נושא אפל או תחום ששייך רק לחשפניות, והרוב כבר יודעים את זה. אני למשל גם פיזיותרפיסטית ויש אצלינו מורה שהיא עובדת ממשלה. ככה שאת רואה זה תחום שהוא כבר לחלוטין מיינסטרים. יש לנו איגוד ארצי ובינלאומי, יש תחרויות ברמה מאוד גבוה, כמו בכל ספורט.

צולם על ידי: Zaki Qutteineh

יש ממש תחרויות מקצועיות?

ברור. יש תחרויות ספורט שזה יותר דומה להתעמלות מכשירים, התעמלות קרקע וכל הסגנון הזה. יש ארט שזה יותר דומה למחול ויש אקזוטיק שזה עם העקבים וכל "הסטיגמה" שדיברנו עליה, יש כל מיני סגנונות לדבר הזה.

מה מושך כל כך בפול דנסינג לדעתך? מאיפה התאוצה הזאת הגיעה פתאום?

תראי, קודם כל יש פה המון העצמה נשית. אנחנו מאוד תומכות אחת בשנייה, אין פה שיפוטיות והכול נעשה בגישה חיובית של ממש לבוא וללמוד להכיר את הגוף שלך, של להרגיש בנוח עם הגוף שלך. זה גם משלב המון דברים ואפשר להגיע לתוצאות מהממות. אם את באה ומתמידה, פעמיים שלוש בשבוע, את תראי איך הגוף שלך משתנה. אבל כמו בכל ספורט, צריך להתמיד.

צולם על ידי: Zaki Qutteineh

למה היית משווה את זה? אם נגיד אני מתלבטת בין פול דנסינג לבין שיעור זומבה למשל?

זה לא אותו סגנון, אלא ברמה אחרת לגמרי. זה ממש כמו ללכת לשיעור אקרובטיקה או התעמלות מכשירים, רק שזה מתאים לכל אחת. מדובר באימון אינטנסיבי שמאמץ את כל הגוף. יש פה עבודה על הבטן שמייצבת את כל הגוף וגם הידיים והרגליים עובדות, כל הגוף עובד ועובד קשה, ובאמת שורפים הרבה מאוד קלוריות בשיעור, אבל הכול בכיף ובצורה מאתגרת ומעצימה ושונה.

מה היית ממליצה למישהי שרוצה לנסות אבל חוששת בגלל דעות קדומות?

הייתי אומרת שאת רק תלכי ותשתפרי וזה כיף גדול. ואם לא תנסי, לעולם לא תדעי אם תיהני מזה או לא. תראי, אני הולכת גם לחדר כושר, אבל בואי נגיד שאני פחות נהנית מאשר אצלי בסטודיו עם העמוד. אני מרגישה שהעמוד עצמו נותן לך עוד כל מיני דברים חוץ מהביטחון. האימון עצמו נותן לך שליטה בגוף, התחושה של לטפס חמש מטר, או לעשות דגל, אי אפשר לקבל את זה מאירובי או מזומבה. ההבנה שהגוף שלך הוא חזק והוא יכול, זה הסיפוק הכי גדול.