כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
עד לפני כמה עשרות שנים, אנשים היו מתים יחסית בקלות ממחלות זיהומיות מסוגים שונים שהיום קל מאוד לטפל בהן. מאז גילו את האנטיביוטיקה הראשונה והמשמעות הייתה שתוחלת החיים עלתה.
למרות זאת, ככל שיותר ויותר החלו לעשות שימוש בסוגים שונים של אנטיביוטיקה, כך גם החלו להתפשט חיידקים אשר פיתחו סוג של עמידות, כתוצאה משימוש לא מבוקר.
שימוש שגוי באנטיביוטיקה, הן בבני אדם והן בבעלי חיים הוביל להיווצרות של חיידקים שאינם מגיבים עוד לטיפול אנטיביוטי. אותם חיידקים מסכנים את בריאותנו כבני אדם ומועברים אל גופנו בדרכים שונות כזיהומים במזון למשל.
מדובר באחד הנושאים הדחופים ביותר לטיפול ברפואה העולמית המודרנית. קיימים מנגנונים שונים שבעזרת מפתחים אותם חיידקים עמידות לאנטיביוטיקה ואף מעבירים את אותה עמידות לזני חיידקים נוספים הרגישים לה.
היכן מתחילה הבעיה?
הבעיה מתחילה כאשר מטופלים רבים ״מתחכמים״ ונמנעים מלמלא אחר ההוראות המדוייקות של הרופא.
לדוגמא, אם חלינו בזיהום כלשהו וקיבלנו מהרופא מרשם אנטיביוטי, התחלנו לקחת את הטיפול, אך תוך מספר ימים הפסקנו את הטיפול על דעת עצמנו, שכן תופעות הלוואי והתסמינים פחתו או נעלמו. כשאנו מפסיקים טיפול אנטיביוטי אנו מעודדים הישרדות של חיידקים שלמעשה הצליחו לפתח את אותה העמידות לאנטיביוטיקה.
מערכת החיסון לא הצליחה לטפל באותם חיידקים מה שגרם למעשה לשגוג של חיידקים שהצליחו לשרוד את הטיפול ואף להיווצרות של חיידקים נוספים כאלו שהתרבו.
עמידות של אנטיביוטיקה נוצרת מ3 סיבות:
- שינוי בהרכב הגנטי של החיידק.
- שינוי בתכונות של קרומי התאים.
- החלפה של קטעי DNA על ידי חיידקים.
מחקרים רבים נעשים ברחבי העולם בכדי להתמודד ולפתור את הבעיה.
