כל מה שרציתם לדעת על אנטיביוטיקה, ולא העזתם לשאול

מה קורה לגוף שלנו כשנוטלים אנטיביוטיקה? האם אפשר לנסות תחליפים טבעיים?

אחת התרופות הנפוצות ביותר בעולם, שנייה רק למשככי הכאבים, היא האנטיביוטיקה על סוגיה השונים. מאז גילוי הפניצילין אי שם במאה ה-20, פני העולם השתנו ללא היכר ומחלות רבות אשר נחשבו עד כה לקטלניות, הפכו למחלות קלות ברות ריפוי.

הניתוחים הפכו לקטלניים פחות במאות אחוזים והעולם בכללותו, הפוך בטוח הרבה יותר. אך עם השנים, קם קול דאגה בקרב רופאים ומומחי בריאות ברחבי העולם, קול אשר מזהיר מפני שימוש עודף, לא נכון, או לפעמים אפילו פשוט מיותר, באנטיביוטיקה.

היום יותר מאי פעם, רופאים אינם ממהרים לרשום אנטיביוטיקה ובוחרים לנקוט בשיטת ההמתנה, שיטה אשר בודקת האם הגוף שלנו יצליח להתמודד בכוחות עצמו עם החולי. מהן הסיבות לכך? כדי לענות על זה, נצטרך ראשית להבין, מה היא אנטיביוטיקה.

אז מה זה בכלל אנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה היא קבוצה של תרופות המשמשות לטיפול במגוון רחב של זיהומים או מחלות הנגרמות על ידי חיידקים, כגון זיהומים בדרכי הנשימה, זיהומים בדרכי השתן, דלקות עור או פצעים נגועים. מרבית התרופות האנטיביוטיות מיוצרות באופן טבעי מפטריות או אורגניזמים חיים אחרים, אם כי כל חומר אשר משמיד או פוגע ביכולתם של החיידקים להתרבות, מוגדר באופן עקרוני כאנטיביוטיקה.

בשוק קיימות היום תרופות אנטיביוטיות אשר מיועדות להילחם בחיידקים ספציפיים, כמו גם תרופות המיועדות לקשת רחבה של חיידקים, כאשר את היתר, נהוג לרשום במקרים של זיהומים קשים, או כתרופה מניעתית לאחר ניתוח.

יחד עם זאת, גם האנטיביוטיקות ה"ספציפיות" יותר, אינן מפלות בין החיידקים הטובים לבין הרעים אשר נמצאים כדרך קבע בגוף שלנו.

הבעייתיות שבמתן אנטיביוטיקה

בגוף שלנו חיים (לרוב בשלום ובשלווה) מיליארדים של חיידקים, רובם אינם מזיקים, וחלקם חיוניים לנו. אחת המערכות אשר נשענות על מיקרואורגניזמים אלו, היא מערכת העיכול שלנו.

כשאנחנו נוטלים תרופות אנטיביוטיות, אנחנו בעצם מכניסים לגוף שלנו, "מחסלי חיידקים" מיומנים, אשר בדרכם אל השמדת האויב, משמיד גם בני ברית חשובים- את החיידקים הטובים.

לכן, אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר בנטילת אנטיביוטיקה, היא פגיעה במערכת העיכול, פגיעה אשר יכולה להוביל לבחילות והקאות, נפיחות, קשיי עיכול ועד לפגיעה במערכת החיסונית עצמה, אשר נשענת על אותם חיידקי מעיים טובים. אבל פה לא נגמרת הבעייתיות שבמתן אנטיביוטיקה.

תרשים חיידקים טובים ורעים

האבולוציה של האנטיביוטיקה (והחיידקים)

במאה העשרים, לאחר גילוי הפניצילין, האנטיביוטיקה נחשבה לתרופת פלא אשר מסוגלת לרפא כמעט כל מחלה ולחסל כל חיידק, ומתן המרשמים היה בהתאם. ידם של הרופאים הייתה קלה מאוד על ההדק, ואנטיביוטיקה נרשמה לעתים קרובות גם למחלות אשר כלל לא דרשו טיפול אנטיביוטי (כגון מחלות ויראליות, או טפילים ופטריות) או למחלות אשר יכלו גם להיפטר מעצמן גם ללא מתן אנטיביוטיקה.

מה שקרה הוא שזנים רבים של חיידקים, פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה, וכיום נדרשים מינונים גבוהים בהרבה על מנת לחסל חיידקים, אשר חוסלו בקלות רק לפי כ- 20 שנים. ולכן, בימינו רופאים רבים מעדיפים לנקוט בשיטת ההמתנה לפני מתן טיפול אנטיביוטי למחלות "קלות" יחסית כמו דלקות אוזניים או דלקות גרון.

אנטיביוטיקה מן הטבע

כמו שכבר ציינו, כל חומר אשר משמיד חיידקים, יכול באופן עקרוני להיקרא "אנטיביוטיקה", אם כי נהוג לייחס את המונח הזה לקבוצת התרופות האנטיביוטיות בלבד.

אך חומרים אשר משמידים חיידקים, או חומרים אנטי בקטריאליים, הם חומרים אשר קיימים באופן טבעי במזון שלנו, ולרוב משמשים את הרפואה המסורתית כבר אלפי שנים. להלן חמשת המזונות האנטי בקטריאליים היעילים ביותר:

  • שום- מכיל כמויות גבוהות מאוד של אליצין, שהוא חומר אנטי בקטריאלי יעיל במיוחד ומשמש לטיפול במנעד רחב מאוד של חיידקים, החל מדלקות אוזניים ועד לטיפול בזיהומים חריפים.
  • שמן אורגנו- מחקרים מצביעים כי שמן האורגנו נמצא יעיל כנגד חיידקים גראם חייביים וגם חיידקים גראם שליליים, מה שהופך אותו לחומר אנטי בקטריאלי אשר מסוגל לטפל במגוון רחב מאוד של זיהומים. בנוסף, נטילה של שמן אורגנו נמצא יעילה על פי מחקרים מסויימים, גם בטיפול בוירוסים ודלקות פטרייתיות.
  • דבש- הדבש מכיל מי חמצן, שהוא קוטל חיידקים ידוע. בנוסף, רמות ה Ph הנמוכות שבדבש, עוזרות לייבש את החיידקים ולגרום על ידי כך למותם.
  • ציפורן- תבלין הציפורן משמש באופן מסורתי כמשכך כאבים ונוגד דלקות בזמן טיפולי שיניים. על פי מחקרים עדכניים, תמצית מי ציפורן עשויה להיות יעילה גם נגד סוגים רבים של חיידקים, כולל חיידקי הסלמונלה ואי קולי.


לסיכום, אין ספק כי במקרים רבים, אין מנוס משימוש באנטיביוטיקה והרפואה המערבית, אינה הייתה נמצאת היכן שהיא היום, ללא גילוי הפניצילין. יחד עם זאת, היום יותר מאי פעם, ובייחוד במחלות "קלות" יחסית, מומלץ לנקוט במשנה זהירות בטרם תחילת הטיפול האנטיביוטי, בטח ובטח, כאשר הטבע מספק לנו אותו, בצורתו הטבעית והבטוחה ביותר.