סלניום הוא מיקרו-מינרל כלומר, הוא מינרל לו אנו זקוקים בגופנו בכמויות קטנות, כדי לשמור על תפקוד תקין של גופנו. מחסור של סלניום הוא נדיר מאוד בחברה המערבית, משום שמאכלי רבים שאנו אוכלים בשגרה מכילים את המיקרו-מינרל. עם זאת, אם אנו סובלים מאנמיה או מחלות לב, אנו עלולים לפתח חסך מסוים שכדאי לנו לפצות עליו.
היכן נוכל למצוא סלניום במזון:
כפי שציינו, ישנם מאכלים רבים המכילים ערך יפה של סלניום במזון, בעיקר מאכלים העשירים בחלבונים כגון דגים, בשר, עוף, ביצים, קטניות, אגוזים (במיוחד אגוזי ברזיל), גרעינים, זרעים ומוצרי סויה.
כאשר אנו מתייחסים למקורות של סלניום מירקות ופירות, עלינו להתחשב בכמות הסלניום שנמצאה באדמה, בה גודלו הירקות והפירות הללו.
כדאי לנו לאכול סלניום במזון יומיום, בכמות של עד 55 מיקרוגרם ביום. יש לציין כי אכילה מוגברת של יותר מ- 400 מיקרוגרם עשויה להיחשב לרעילה.
יתרונות מהם נהנה כשנשלב סלניום במזון:
• מספק הגנה על התאים – סלניום במזון מומר לנוגד חמצון, בשילוב עם חלבונים, כגון גלותטיון. בין איכויותיו השונות, הוא מסייע להגן על גופנו מפני נזקים שונים, כגון תופעת הרדיקלים החופשיים: תופעה אשר במהלכה המולקולות המרכיבים את התאים בגופנו נפגעות, משום ש"נלקח" מהן אלקטרון. המולקולות נכנסות למצב של פאניקה ומנסות להשיב את האלקטרון, על ידי לחימה במולקולות אחרות. בשל היותו נוגד חמצון כלומר, מורכב מאלקטרון יחיד, הסלניום בגופנו יכול להשיב למולקולה את האלקטרון שלה ולהשיב את הסדר על כנו.
סלניום במזון אף מסייע להמיר תרכובות לא בריאות בגופנו, לתרכובות לא מזיקות, כגון המרת שילוב של חנקן וחמצן למים.
• תורם להגנה מפני מחלת הסרטן – מעבר לעובדה שהוא מתמודד עם תופעת הרדיקלים החופשיים, אשר עשויה להוביל לסרטן, אף ישנם מחקרים המעידים כי סלניום במזון תורם לירידה ביכולת התפתחות סרטן הערמונית בגופנו. עם זאת, אם רמות סלניום במזון שלנו תקינות, כדאי לנו להימנע מתוסף תזונה של סלניום במזון, שיוביל לעומס סלניום בגופנו ועלול לגרות את סרטן הערמונית.
