מיהו אורי שלם? ומה סיפורו?
חלקכם אולי שמעתם עליו, אולי סתם נתקלתם בו ברחוב או התאמנתם לצדו במכון. אבל מעטים מכם יודעים שאורי שלם, גבר שרירי וחטוב בצורה בלתי רגילה ומתחרה בתחרויות מר ישראל בעבר, בעצם גדל כנער הסובל מעודף משקל.
הסיפור של אורי הוא סיפור מעורר השראה על מה אפשר לעשות עם כוח רצון, נחישות ואמונה בעצמך.
"נכון, לא הרבה אנשים יודעים שכל חיי הייתי נער שמן", מספר שלם, "הייתי מכור לאוכל, בטטת כורסה במשקל 115 קילו! הרגשתי שכולי שומן טהור.
אני גדלתי במשפחה שבה האוכל הוא חלק מההוויה ועד היום אין בבית הורי מודעות לתזונה נכונה.
בילדותי היה שולחן אוכל עמוס במטעמים לא רק בחגים אלא גם ביומיום. תמיד היה שפע ללא הבחנה בין מה שבריא למה שלא. מה שהייתי אוכל בארוחת צהריים אחת, היום אני לא אוכל בחודש".
לעשות את השינוי הגדול אורי לא ממש החליט, זה היה הכרחי המציאות "מה שבעצם קרה זה שבגיל 18 עשיתי בדיקות דם וגילו שיש לי רמת כולסטרול מאוד גבוהה.
רופא המשפחה שלח אותי למומחים ובגלל הרמה החריגה כל כך (480) מיד הכניסו אותי לניסוי של תרופות חדשות.
במהלך הניסוי אני ועוד חבורה של "שמנים" עם עודף כולסטרול קיבלנו תרופות שהיו אז בשלבי אישור סופיים לפני קבלת האישור לשימוש בבני אדם, תרופות שלאחרונה נכנסו לסל הבריאות.
התפקיד של התרופות האלו היה לחסום את ייצור הכולסטרול העודף בגוף.
חלק מהפרוטוקול היה ניהול אורח חיים בריא, כלומר שנאלצתי להתחיל בדיאטה וכמובן גם לעסוק בפעילות גופנית, דבר שהיה רחוק ממני עד אז שנות אור".
איך מצליחים לעשות כזה שינוי?
"ההתחלה לא קלה, אבל איכשהו כשהתחילו לראות תוצאות, התחלתי יותר ויותר להתאהב בספורט. עבדתי בחברת סטארט- אפ באזור תעשייה של ראש העין. כדי לשרוף קלוריות הייתי הולך כל יום שעתיים וחצי מהבית לתחנת הרכבת ובחזרה ובמקביל התחלתי להתאמן בחדר כושר.
היה מאוד קשה להתחיל להתאמן במכון כושר, רבים וטובים מרגישים ככה ואני בטוח שלא מעט יזדהו עם התחושה הזאת. המפגש הראשון עם חדר הכושר לא עורר בי חשק מידי להתמכר לפעילות גופנית.
התאמנתי במכון זעיר עם מכשירים מיושנים ומדריך אפאטי. אבל החלטתי שאני יכול להתמרמר או להתגבר. בכלל הגישה שלי בחיים היא שאם אתה עושה משהו, תעשה אותו כמו שצריך.
אני חושב שמה שהשפיע עלי הכי הרבה הייתה העובדה שבגלל המצב הרפואי לא גייסו אותי לצה"ל. אני מאוד רציתי לתרום את חלקי, זה היה ממש חשוב לי. אני החלטתי שאני מרזה, נכנס לכושר ומתנדב לצה"ל, וזה מה שהיה.
בצה"ל השלמתי קורס מדריכי כושר בווינגייט אותו סיימתי בהצטיינות, התחלתי מאוד לאהוב את תחום הספורט והתזונה. בתור סטודנט כבר עבדתי בתור מדריך כושר ותזונה שזאת אגב עבודה נהדרת עבור סטודנט".
איך הגעת להתחרות בפיתוח גוף בעצם?
בשנת 2011 הייתי בן 28, החלטתי להתחרות בתחרות "מר דרום" של נאב"א שזה הארגון הישראלי לפיתוח הגוף, אגב תוך כדי ההתמחות בראיית חשבון. עד לרגע הזה בכלל לא ראיתי את עצמי כמי שעוסק בפיתוח הגוף באופן תחרותי אבל חבר שכנע אותי להירשם ותוך שלושה שבועות כבר השתתפתי באופן רשמי.
זאת הייתה חוויה חד פעמית ושווה כל רגע! ביום התחרות שקלתי 72 קילו עם שמונה אחוזי שומן והגעתי למקום השלישי והמכובד.
לתחרות מר ישראל הגעתי כבר בגיל 33 לאחר הכנה רצינית ובמצב פיסי הרבה יותר טוב, שזה אתגר לא קטן, בכל זאת 33 זה לא 28. באתגר הראשי הזה ניצחתי, אמנם לא קיבלתי דירוג אבל מבחינתי רק להגיע למקום הזה, זה ניצחון בשבילי.
מה העצה הכי טובה שלך למי שחולם על לעשות כזה שינוי?
אל תתנו לאף אחד להסיט אתכם מהמטרות שהצבתם לעצמכם! תמיד יהיה מישהו שינסה להוריד אתכם, אנשים כאלה תנטרלו מהחיים שלכם, בשביל לצלוח קשיים בחיים אתם צריכים מנגנון תומך שיעמוד לצדכם, משפחה, חברים, אנשים טובים באמצע הדרך. והכי חשוב- תחושת הסיפוק שהצלחתם, גדולה יותר מכל זכייה בפרס.
