דני קגנוביץ', מפתח גוף מקצועי מטעם האיגוד הרשמי,NPC מחזיק בתארים - מר יוניברס, מר אולימפיה חובבנים, מר עולם ואלוף האלופים מר ישראל 7 שנים ברצף ועוד תחרויות ברחבי העולם. איך הפך הילד מבאר שבע שמעריץ גיבורי על בסרטים מצוירים, לבודי בילדר המעוטר ביותר בארץ? ראיון במשקל כבד על השראה, תזונה והרבה מאוד כושר.
דני קגנוביץ' הוא אחד הספורטאים המעוטרים ביותר בארץ. הוא הישראלי היחיד שזכה במר יוניברס, "אלוף האלופים" וגם בתחרות היוקרתית - מר אולימפיה חובבנים. ניצחון בתחרות זו הפך אותו למקצוען, והוא אחד מהישראלים הבודדים שנושאים כרטיס IFBB PRO. לעולם הבודי בילדינג הוא הגיע די בטעות, כשבעקבות אהבתו לגיבורי העל השריריים שעיטרו את מסכי הטלוויזיה בשנות ה-90, הוא החליט להתחיל להתאמן. "התחלתי להתאמן בגיל 17 בתור חובבן לגמרי בלי לחשוב בכלל על תחרויות או משהו כזה, הייתי בכלל בתקופת בגרויות ופשוט התחלתי להתאמן בבית, ככה לאט לאט להיכנס לתחום"
מיד הבנת שאתה מעוניין בבודי בילדינג, או שזה היה יותר לכיוון של כושר גופני?
"התאמנתי בבית במטרה להתחזק ושיראו לי את השרירים. כולם ראו תוצאות, אני ראיתי את התוצאות והבנתי שזה משהו שאני יכול לעשות. החלטתי להירשם לחדר כושר ושם באמת ראיתי אופציות התקדמות. היו מדריכים שעזרו לי והחלטתי להירשם לתחרות ברמה האזורית, תחרות ברמה נמוכה שהיא תחרות מר דרום. זה היה באשדוד ב 2010 וזכיתי במקום הראשון, משם הכול התחיל".
זה בעצם בלי שום רקע, אחרי אימונים של סה"כ שנה אחת?
"כן אבל התחרות היא ברמה מאוד נמוכה. בכלל, לפני עשר שנים זאת הייתה הרמה הכללית של בודי בילדינג בארץ. המודעות הייתה עשירית ממה שהיא היום. באותה תחרות היו 11 מתחרים, עכשיו בכל תחרות כזאת יש 110 מתחרים".
אז למה דווקא בודי בילדינג בעצם?
"מאז שהייתי ילד קטן נמשכתי לדמויות האלה, של גיבורי העל. בין אם זה בסרטים, או בסרטים מצוירים. נמשכתי לדמויות האלה, ל'גוד גייז' שתמיד נראו לי מאוד חזקים. בסרטי פעולה תמיד הדמות החזקה והשרירית נתנה לי השראה ורציתי להיות כמוהם, להיות במרכז העניינים, להיות בולט. אבל לא ידעתי איך להגיע לזה, לא ידעתי איך, כמה ולמה. אז התחלתי בבית בקטנה, הרמת משקולות וחדר כושר".
מתי התחלת לעסוק בבודי בילדינג באופן מקצועי?
"זה לא היה ביום אחד אלא יותר תהליך. ניסיתי יותר, קראתי יותר, התאמנתי, וב 2012 יצאתי לראשונה לתחרות בחו"ל, שם בעצם זה הפך למשהו באמת רציני. הבנתי שזה המקצוע שלי ואני הולך לעבוד במקצוע הזה".
יש קהילת בודי בילדינג בארץ?
"כן. יש מספר איגודים בארץ, ישנם קבוצות בפייסבוק, ובעצם התחום מאוד מאוד מתפתח בשנים האחרונות".
זה משהו שכל כאחד יכול להגיע אליו או שזה תלוי בגנטיקה?
"יש כמה רמות של פיתוח גוף: יש רמה ארצית, רמה בינלאומית ורמה מקצועית. ברמה המקצועית, כן, זה מאוד תלוי גנטיקה. אבל ברמה הארצית הייתי אומר ש 95 אחוז יכולים להתחרות, בתנאי שישקיעו את מה שצריך. כמו כן, יש קטגוריות קלות ויש קשות יותר. כשהקטגוריות במשקל כבד, כלומר מעל 90 קילוגרם, זאת הרמה הכי גבוהה כשזה בעצם כבר ממש בודי בילדינג. יש אנשים שהם מטבעם רזים יותר וקשה להם לעלות מסה, אז הם יכולים למצוא לעצמם קטגוריית משקל מתאימה יותר.
אני גם בתור שופט וגם בתור מתחרה יכול להגיד לך שזה לא מי שהכי גדול מנצח. יש כמה קריטריונים וזה מאוד עניין של פרופורציות וסימטריה בגוף כשצד ימין מותאם לצד שמאל. מסת השריר צריכה להיות מותאמת לקטגוריה שלך וכמובן, אחוזי שומן נמוכים וזה רק על קצה המזלג."
היית ממליץ לילדים שלך להיכנס לתחום הזה?
"בגיל צעיר לא. זה ספורט שדורש הרבה מאוד הקשבה לגוף והרבה סבלנות, לדעת לקחת ימי מנוחה. צעירים שמתחילים עם זה הולכים עם כל הכוח ולא יודעים לנוח או לעצור וזה יכול לגרום לנזקים. בזמן מנוחה הגוף גדל ומתאושש, זה חלק מאוד חשוב בבודי בילדינג, לדעת לקחת את ההפסקות האלו שלצערי צעירים לא יודעים לעשות את זה, ובסופו של דבר נתקעים, מתייאשים ופורשים".
"גם אני, כמו כל הילדים ניסיתי לקפוץ מעל הראש ולא ידעתי מתי לנוח. נתתי פוש בלי לנוח, נפצעתי בברך והייתי צריך לעבור ניתוח. אבל אני בתור בן אדם שלא חוזר על טעויות פעמיים הפקתי לקחים, הבנתי מהן הטעויות ומאז אני בריא ושלם."
מה לגבי העתיד? לאן אתה שואף להגיע עכשיו?
"אני כרגע מתמודד בליגה של המקצוענים. ברמה הארצית אני נמצא ברמה הכי גבוהה, אבל בארה"ב, מה שנקרא ההוליווד של פיתוח הגוף, שם אני ממוצע. השאיפה שלי היא להתחרות שם ולהגיע לשישה הכי טובה בעולם."
להיות בודי בילדר היא עבודה יומיומית. איך אתה מתחזק את הגוף שלך?
"בתקופות של חיטוב אני צורך בערך 2000 קלוריות ביום ובתקופות של מסה אני צריך להגיע עד 8000 קלוריות ביום, וזה כולל הכול, אבקות חלבון, וויטמינים ומינרלים. הגוף צריף וויטמינים ומינרלים לא פחות מחלבונים. ארוחה ממוצעת של בודי בילדר מורכבת מאורז, ברוקולי ומנת חזה עוף כשתוספים לא יכולים להוות יותר מ 30 אחוז מהמזון בסה"כ. אי אפשר לשתות אבקת חלבון במקום מזון, אבל בניגוד למה שהרבה אנשים מאמינים, אי אפשר להעמיס עם אבקות חלבון יותר ממזון רגיל. אבקות חלבון זה בעצם אבקת מי גבינה, הגוף לא יודע להבחין בין חלבון שמגיע ממזון מוצק לבין אבקות חלבון. זה עובר את מערכת העיכול והופך לחומצות אמינו ולא רשום שם שזה אבקת חלבון".
שאלה אחרונה, קורה שפוחדים ממך ברחוב?
"לא לא, אני מאוד נחמד. אני גר בבאר שבע וכולם מכירים אותי פה. אם מישהו רוצה לגעת בשריר או להסתכל אני נותן לו, בסך הכול אני טיפוס מאוד נחמד".
